מי עומד מאחורי תחקיר הניו יורק טיימס על וון ג'יא-באו?

סדקים ומניעים נסתרים מאחורי תחקיר הניו יורק טיימס. מה משמעותם ולמה אכפת לנו מזה?

CHINABIZ

וון ג'יא-באו. קרדיט: cc by world economic forum, flickr

דיוויד ברבוזה מהניו יורק טיימס זכה לשבחים רבים על התחקיר העיתונאי שפרסם ב-25 באוקטובר. ברבוזה כתב 4700 מילים שבהן צלל לתוך הקלחת הפיננסית של ראש ממשלת סין ומשפחתו, וחשף ששווי נכסיהם (בניינים, אגרות חוב וכד') הוא 2.7 מיליארד דולר. הרבה? כן, ולא משנה אם מי ששואלים אותו גר בסין או בארה"ב.

מישהו במשטר הסיני לא אהב את הכתבה של בורבוזה וחסם אותה לצפייה בסין. החשיפה של בורבוזה לא זכתה לתשואות רק בגלל הסקופ, אלא כי ביכולתה להשפיע על הנוף הפוליטי בסין, ועוד נחזור לדבר על כך.

ברבוזה אינו העיתונאי הראשון שחושף את עושרם של מנהיגי סין וזוכה לתשואות. לפניו היו צוותי הכתבים של "בלומברג", שדיווחו על עושרו של שי ג'ין-פינג, הנשיא הבא של סין; ועל קשריו הכלכליים של בו שי-לאי, מי שהיה "הכוכב העולה" בפוליטיקה הסינית, לפני שהתרסק בקול ענות חלושה.

ברבוזה כתב מאמר נוסף שבו הסביר שהסתמך על רישומים פיננסיים ודוחות תאגידים שרובם זמינים, ועל מסמכים שה"טיימס" השיג בסין. "הרישומים אפשרו לטיימס להתחקות אחר רשת חברים וקרובי משפחתו של ראש הממשלה, שהקימו אימפריה עסקית בשווי מיליארדי דולרים בעשר השנים האחרונות, לעתים קרובות בסיועם של יזמים עשירים".

תחקיר בלעדי לניו יורק טיימס?

ב-23 באוקטובר, יומיים לפני שברבוזה פרסם את התחקיר שלו, התפרסם מאמר באתר Boxun, שמופעל מחוץ לסין בשיטת "שילחו אלי מידע, אפילו אנונימי, ואני אבדוק אותו ואחר כך אפרסם". במאמר נכתב כי גורמים פוליטיים בסין הפיצו לכלי תקשורת בסינית ובאנגלית מידע דומה מאוד למידע שעתיד היה להתפרסם בניו יורק טיימס. "מספר כלי תקשורת מרכזיים בארה"ב קיבלו חומר מפורט רב אודות וון ג'יא-באו", נכתב במאמר.

ברבוזה פרסם את התחקיר ב-25 באוקטובר, וב-26 באוקטובר, רדיו "קול אמריקה" (VOA) ציטט כתב סיני מבייג'ינג ששמו דונג פאנג. הכתב אמר שבדיוק אותו מידע שפורסם בניו יורק טיימס הגיע גם לכל יתר כלי התקשורת. באותו ערב פרסם ברבוזה את המאמר שבו הסביר כיצד השיג את המידע.

המו"ל של אתר חדשותי עצמאי בשפה הסינית, שביקש לשמור על אנונימיות, סיפר ל"אפוק טיימס" כי כאשר כלי תקשורת בקוריאה, ביפן ובמערב מפרסמים דיווחים מפורטים על סודותיהם של בכירי המפלגה הקומוניסטית הסינית, "הם מקבלים את הדיווחים כבר מוכנים. כלי התקשורת האלו לא מסוגלים לפתח מידע כזה בכוחות עצמם".

אי דיוקים בכתבה

CHINABIZ

צילום מסך מתוך תחקיר הניו יורק טיימס

בתחקיר הניו יורק טיימס בולטת עסקה שביחס אליה כל יתר העסקאות מחווירות. ב-2004 החליטה חברת הביטוח "פינג אן", אחת מחברות השירותים הפיננסיים הגדולות בעולם, לגייס 1.8 מיליארד דולר בהנפקת מניות. ברבוזה טוען שמשפחתו של ראש ממשלת סין ניצלה את קשריה כדי לרכוש חלק ממניות החברה ולהתעשר מהן.

ברבוזה כותב כי בני המשפחה רכשו את המניות דרך גב' דואן וויי-הונג, ששימשה עבורם כ"צינור" לרכישת מניות. ממסמכים רשמיים שפורסמו ב-2007 עולה כי באותה שנה הגיע שווי המניות ל-2.2 מיליארד דולר.

"מינג-ג'ינג" (Mingjing), אתר אינטרנט בשפה הסינית הפועל מהעיר ניו יורק, ראיין את גב' דואן, שסיפרה כי רואיינה לניו יורק טיימס, אולם הדגישה כי דברים שסיפרה בריאיון הושמטו, כמו למשל העובדה שהמניות הרשומות על שם משפחת ראש הממשלה היו למעשה בבעלותה.

דואן סיפרה ל"מינג-ג'ינג" כי אחרי שנת 2008 נטשו את החברה כל בעלי המניות, ומאז כל המניות נרשמו על שמה. "אולם הכתב של הניו יורק טיימס לא התייחס לדברים שסיפרתי לו בריאיון", אמרה. באתר "מינג-ג'ינג" נכתב: "אם אכן זה המקרה, קרוביו של ראש ממשלת סין לא קיבלו אפילו אגורה מ-2.2 מיליארד הדולר".

באתר Boxun נכתב כי קרוביו של ראש ממשלת סין החזיקו במניות "פינג אן" בין השנים 2005-2004. "פינג אן" נרשמה למסחר בבורסה רק ב-2008, אולם עד אז קרוביו של ראש ממשלת סין כבר מכרו את כל מניותיהם. ב-2009 הפכה החברה לרווחית. גב' דואן שמרה את רישומי הבורסה המאמתים את גרסתה.

מי הפיץ את המידע?

אם אכן המידע אינו בלעדי לניו יורק טיימס, אלא נשלח לברבוזה, כמו גם לכתבים רבים אחרים, נותרה השאלה מי יכול היה לשלוח אותו, ומה האינטרס שלו? רמזים לכך אפשר למצוא באתר Boxun שבו נכתב כי מחנה פוליטי מסוים בסין, שבמערב נוהגים לתאר לעתים באופן גס (ולא בהכרח נאמן למציאות) במונחים של "ימין שמרני", הפיץ את המידע במטרה לתקוף את מתנגדיו.

האתר הזכיר כדוגמה את המאמר שהתפרסם ב"בלומברג" על עושרה של משפחתו של שי ג'ין-פינג, המיועד להיות הנשיא הבא של סין. שי ג'ין-פינג נחשב לאויב של אותו מחנה פוליטי "שמרני".

המאמר בבלומברג הסתמך על כמות עצומה של חומרים, לרבות יותר מ-1,000 דפים העוסקים בבני משפחתו של שי ג'ין-פינג והחברות שבבעלותם. החומרים הללו כללו אף צילומים של תעודות הזהות של בני המשפחה ותצלומים של בתיהם.

לפי Boxun, החומר שהופץ על וון ג'יא-באו דומה בהיקפו לחומר על שי ג'ין-פינג. "אלמלא אנשים בממשל שסייעו לאסוף את החומר, בלתי אפשרי היה להשיג מידע סודי ביותר מסוג זה", נכתב באתר. בשתי ההתקפות האחרונות על מנהיגי סין, המידע הופץ במקביל בכלי התקשורת באנגלית ובסינית בניסיון להשיג כיסוי בשניהם, בו-זמנית.

פרופגנדה לעניים

CHINABIZ

קריקטורה של נפילת הבכירים במפלגה הקומוניסטית הסינית: ג'ואו יונג-קאנג, בו שי-לאי, וואנג לי-ג'ון. קרדיט: ג'ף ננרלה, The Epoch Times

בראש המחנה ה"שמרני" עומד ג'יאנג דזה-מין, לשעבר מנהיג סין שאמנם פרש לגמלאות לפני כעשור, אך עדיין מחזיק בכוח רב מאחורי הקלעים. בשנים האחרונות תקפו נאמניו של ג'יאנג את ראש ממשלת סין וון ג'יא-באו ואת בני משפחתו.

שניים מנאמניו של ג'יאנג הם וואנג לי ג'ון – שברח לקונסוליה האמריקנית וחולל טלטלה פוליטית שנמשכת גם היום; והבוס שלו – בו שי-לאי, אותו "כוכב עולה" שנפל.

במאמר שפורסם במאי באתר "המגזין הפתוח" (Open Magazine) היוצא לאור בהונג קונג, נכתב כי וואנג נשא עמו לקונסוליה האמריקנית מסמכים ובהם פקודותיו של בו שי-לאי לתקוף מנהיגים מובילים, כולל את ראש הממשלה וון ג'יא-באו.

האפוק טיימס פרסם באפריל דיווח בלעדי המתאר כיצד בו שי-לאי וראש מנגנוני בטחון הפנים של סין, ג'ואו יונג-קאנג (נאמן נוסף לג'יאנג), שיתפו פעולה עם מנהלי מנוע החיפוש הסיני "באידו", במטרה לתקוף את מתנגדיהם מהמחנה הפוליטי הנגדי.

לפי דוחות מחקר מטעם "הוועדה לפיקוח משמעתי" של המפלגה הקומוניסטית, שתי הדמויות האחרונות שהוזכרו פיתחו "תכנית מפורטת מאוד להוצאה לפועל של קמפיין תקשורתי מקוון באינטרנט, נגד הו ג'ין-טאו, וון ג'יאה-באו ושי ג'ין-פינג".

ב-2010 פורסמו מאמרים במנוע החיפוש "באידו", שנשאו כותרות כגון "הבן של הו ג'ין-טאו מושחת להחריד, ג'יאנג דזה-מין מבקש לחקור לעומק העניין", ו-"שי ג'ין-פינג שטוף זימה, בוגד באשתו השנייה עם נשים במחוז ג'ה-ג'יאנג".

באוגוסט 2011, כלי תקשורת בשפה הסינית מחוץ לסין פרסמו כי הו ג'ין-טאו מתכנן להתפטר מהוועדה הצבאית המרכזית של המפלגה. לפי מקור של האפוק טיימס, הסיפורים נשתלו בכוונה בכלי התקשורת במטרה לפגוע בהו ג'ין-טאו, כיוון ששמועות על התפטרותו של הו עשויות לפגוע בכוחו בתוך המפלגה. ב-19 בספטמבר התראיין ל-CNN המושל הראשי של הונג קונג והכחיש את השמועות.

האפוק טיימס דיווח בעבר כיצד המחנה השמרני, בהובלתו של ג'יאנג דזה-מין, איבד את אחיזתו בשלטון וכעת מחפש דרך לחמוק מאחריות לזוועות האכזריות שביצע, הנמשכות עד עצם היום הזה. ניסיונות ההתחמקות הובילו למאבקי כוח מתמשכים בצמרת המפלגה הקומוניסטית.

האם יכול להיות שברבוזה והניו יורק טיימס מתומרנים, בלא ידיעתם, כמו כלי שחמט במאבקי כוחות אסטרטגיים בפוליטיקה הסינית? כעת נפוצות שמועות בבייג'ינג שבקרוב צפוי להתפרסם תחקיר דומה, הפעם על משפחתו של הו ג'ין-טאו, נשיא סין.

—-

"הסודות מאחורי עלייתה של סין" – ההרצאה שחושפת מה באמת מתרחש מאחורי החומה הסינית?

אהבת את הכתבה? עקוב אחרינו בפייסבוק או הירשם לניוזלטר