מדוע בוגרי מכללות בסין אינם מוצאים עבודה?

תיאוריית "1+6" מסבירה מי מרוויח מייצור בובת ברבי, ואיך זה קשור לבוגרי מכללות ולמבנה של כלכלת סין


בגלל זה בוגרי מכללות לא מוצאים עבודה? קרדיט: cc by EagerEyes, flickr

מיליוני סטודנטים בסין המסיימים בכל שנה את לימודיהם עומדים עתה בפני מציאות קשה: תעודה במכללה כבר לא מבטיחה משרה טובה. לדברי כלכלן מהונג קונג, הבעיה קשורה במבנה הכלכלי של סין.

לאחרונה, אנשי חינוך, פרשנים והעיתונות, התייחסו למצוקת בוגרי המכללות בסין. דו"ח לשנת 2012 של חברה למחקרים בחינוך, מכון מייקוס (MyCOS) מבייג'ינג, הציג נתונים מספריים שנותנים הערכה גסה לגודל הבעיה – שכן מומחים מסכימים שנתונים המתייחסים לתעסוקה בסין הם בדרך כלל מאוד לא אמינים.

לפי מייקוס כמעט 570,000 סטודנטים שסיימו את לימודיהם בשנת 2011 עדיין לא מצאו עבודה, שהם כ-8 אחוזים מבין 7,580,000 הבוגרים לאותה שנה.

נוסף על האבטלה, קיימת גם בעיה של העסקה במשרות נחותות. דו"ח מייקוס אינו מגלה כמה מתוך אלה שמצאו עבודה מועסקים במשרה שמתאימה לרמת ההשכלה שלהם, בעיה שנדונה בהרחבה בעיתונות הסינית.

מי מרוויח מברבי

פרשנים שונים מאמינים שהירידה בביקוש לעבודה שדורשת תואר אקדמי, בשילוב עם מספר גדל והולך של בוגרים, הובילה ללחץ התעסוקה הנוכחי, כך מדווחת סוכנות הידיעות שין-חואה, שהיא אחד השופרים של המפלגה הקומוניסטית.

בעיתון צ'יינה דיילי (China Daily), שופר נוסף של המפלגה, נכתב שבעיית התעסוקה נעוצה בגיוס הרב למכללות.

לארי לאנג, פרופסור לפיננסים ב"אוניברסיטה הסינית של הונג קונג", מסכים עם הדעה הרווחת שיש עודף היצע של בוגרי מכללות בסין, אבל הוא נותן הסבר שונה לתופעה.

במאמר שפורסם מחדש באתרי אינטרנט בשפה הסינית, לאנג משתמש בתיאוריה הכלכלית שלו המכונה "1+6" כדי להסביר את הקשר שבין אבטלת בוגרי המכללות לבין המבנה של כלכלת סין.

על פי התיאוריה, בשרשרת הייצור של רוב המוצרים יש יסוד אחד של "ייצור קשיח" ושישה יסודות של "ייצור רך". היסוד הקשיח מייצג עיבוד וייצור, ואילו ששת היסודות הרכים כוללים עיצוב המוצר, רכישת חומרי גלם, לוגיסטיקה ותחבורה, ניהול הזמנות, ניהול סיטונאי, ומכירה קמעונאית.

בשרשרת תעשייתית שכזו, היסוד הקשיח של עיבוד וייצור הוא השלב בתהליך העבודה שיוצר עשרה אחוזים מערכו של המוצר. ששת היסודות האחרים, החיוניים בתהליך יצירת ערכו של המוצר, אחראים ל-90 האחוזים הנותרים מערך המוצר.

לאנג נותן כדוגמה ייצור של בובת ברבי. המחיר הקמעונאי של בובת ברבי הוא כמעט עשרה דולרים בחנויות וולמארט בארה"ב. בשרשרת הייצור הבין-לאומית של ברבי, ששת היסודות האחראים ל-9 דולר מתוך מחיר זה נמצאים בבעלות של עסקים וטכנולוגיות שמחוץ לסין, ואילו היסוד הקשיח של הייצור המתבצע בסין, אחראי לדולר אחד בלבד.

לאנג אומר שהסינים הניחו בטעות שעל ידי טיפוח של יותר סטודנטים, הכלכלה תתפתח במהירות רבה יותר, מבלי להבין כי הנחת היסוד של תיאוריה זו, למעשה לוקה בחסר. לדברי לאנג, כדי שבוגרי מכללות יוכלו למצוא תעסוקה מתאימה, סין חייבת ליישם את ששת יסודות הרכים בשרשרת התעשייתית ולא רק את היסוד הקשיח. לאנג מביא לדוגמא מפעל, שבו אף אחד מהעובדים, החל מהמנהל ועד למאבטח, אינו זקוק לתואר אקדמי.

בגלל שהמבנה התעשייתי הנוכחי בסין, מבוסס בעיקר על היסוד האחד הקשיח, הגיע לאנג למסקנה שהמבנה הזה הוא השורש לאבטלה ולהעסקה במשרות נחותות של בוגרי מכללות.

בעיית התעסוקה העומדת בפני הצעירים המשכילים בסין יוצרת עיוותים נוספים בשוק העבודה. אם סטודנטים אינם יכולים להשיג עבודה בתום לימודיהם במכללה, הם עשויים להחליט להמשיך את לימודיהם ולצבור תארים נוספים. כתוצאה מכך, לדברי לאנג, לסטודנטים אלה יהיה עוד פחות סיכוי למצוא עבודה שמתאימה לרמת ההשכלה שלהם. סטודנטים בעלי השכלה גבוהה עלולים בסופו של דבר לקחת משרות שהיו מיועדות לכאלה עם השכלה נמוכה יותר.

אהבת את הכתבה? עקוב אחרינו בפייסבוק או הירשם לניוזלטר