סין בתפקיד סעודיה

בשנים הקרובות ארה"ב תהפוך להיות מעצמת הגז הגדולה בעולם. זה כמובן נכון כל עוד אף אחד לא סופר את סין. ולמה חברות טכנולוגיית מים ירוויחו מזה?

חפירה להוצאת גז מפצלים. קרדיט: cc by wcn247, flickr

לאחרונה הסבו את תשומת ליבי לכתבה שהתפרסמה במוסף סוף השבוע של "הארץ". זו כתבה ארוכה מאוד, שאחת השורות החשובות בה היא זו: בשנים הקרובות ארה"ב תתפוס את מקומה של סעודיה – היא תהיה מעצמת אנרגיה גדולה שלא תצטרך לבקש אנרגיה מאף מדינה בעולם. בעיקר מעצמת גז. יהיו לכך השלכות רבות, שלחלקן מתייחסת הכתבה ואתם מוזמנים לקרוא אותן, אבל את רובן הכתבה לא יכולה לכסות, לדברי הכתבת נטע אחיטוב.

איך ארה"ב תיהפך פתאום למעצמת אנרגיה? האמריקנים גילו שהמשפט העתיק "הפיתרון נמצא מתחת לאף" נכון תמיד. הם הסתכלו פנימה וראו שמתחת לרגליהם יש את כל האנרגיה שהם צריכים. למרות שאי אפשר לומר בינתיים שהם מפסיקים להסתכל גם החוצה, לכיוון המזרח התיכון העשיר בנפט.

הם חפרו עמוק באדמה ובעזרת טכנולוגיה שפיתחו הצליחו להוציאו גז מהתפצלות של סלעים (פצלים) בעומק האדמה. לאחר מכן הם חישבו שיש מתחת לאדמה מספיק גז כדי להפוך את ארה"ב למעצמת גז. כל שנותר הוא לחלץ אותו משם.

הנחת העבודה היא שהטכנולוגיה הבשילה ולכן ארה"ב תוכל לחלץ הרבה מהגז. ומכאן החלו להיגזר בכתבה השלכות רבות שיהיו לכך בשנים הבאות, הן על המזרח התיכון והן על סין, שהיא צרכנית האנרגיה הגדולה בעולם.

בשום מקום בכתבה לא מוזכר נתון אחד נוסף שמשנה מעט את תמונת המצב והניתוח: מתברר שמתחת לאדמת סין יש אפילו יותר גז מאשר מתחת לאדמת ארה"ב. לפי הערכות משרד האנרגיה של ארה"ב, בעומק אדמת ארה"ב מתחבאות רזרבות גז פצלים של כ-14 טריליון מ"ק, בעוד שבעומק אדמת סין יש רזרבות של כ-21 טריליון מ"ק.

כלכלת סין, גז

יחידות המדידה הם בטריליוני רגל מעוקב. בכתבה הן הומרו לטריליוני מטר מעוקב

לסין יש יותר רזרבות גז, אבל ארה"ב יותר מתקדמת מבחינה טכנולוגית. לכן היא יכולה לחלץ הרבה מהגז, בעוד שסין הרבה פחות. רק בשנה שעברה ארה"ב הפיקה כ-220 מיליארד מ"ק, פי 30 יותר מסין.

מה שנותר לסין לעשות הוא להדביק את הקצב. כדי לעשות את זה היא חייבת את הטכנולוגיה המתאימה שנמצאת אצל ארה"ב בעיקר. אבל זו לא בעיה. ההיסטוריה מראה שסין טובה בהשגת טכנולוגיה שאינה שלה.

החברות שיחגגו על הטכנולוגיה הזו בשנים הקרובות הן חברות האנרגיה הממשלתיות של סין, כמו CNOOC, שצפויה לסיים בקרוב עסקה לרכישת חברת אנרגיה קנדית, שבין היתר משתמשת בטכנולוגיה הזו. אחרי שהן ישיגו את הטכנולוגיה, בדרך חוקית או לא, הן יחזרו לסין ויתחילו לחפור.

בקרוב: מכרזים חדשים לטיהור מים?

"ארבע שנים לאחר שהחלו הקידוחים, הבחינו תושבי דימוק [בארה"ב] שהמים בברזים שלהם הפכו חומים מבוץ בימים טובים, ובוערים מגז מתאן בימים פחות טובים", נכתב בכתבה ב"הארץ". "התושבים פנו לחברה בדרישה שתתקן מיד את הנזק וזו סיפקה לכל העיירה בקבוקי מים מינרליים במשך מספר חודשים. אבל הבעיה לא נפתרה…"

כדי לחפור בקצב שסין רוצה לחפור בו ולהוציא את הגז, צריך הרבה מים. במים משתמשים כדי להוציא את הגז. לפי המגזין הסיני Caixin, החפירות יצריכו כמעט 14 מיליון מ"ק מים בשנה, שזה כמעט חצי מצריכת המים השנתית של הסקטור התעשייתי בסין.

נוסף על כך, בכל פעם שמנסים להוציא את הגז מהפצלים, נפלט גז מתאן שיכול לזהם מקורות אספקת מים סמוכים. מחקרים שנערכו בשנים האחרונות באתרי חפירות בארה"ב הראו בדיוק את זה.

בארה"ב מנסים למזער את הבעיה הזו ולכתוב תקני עבודה שיצמצמו את הנזק, אבל בסין כנראה שלא. ב- Caixin נכתב שאין טעם לצפות מהרשויות הסיניות שיגבילו את פליטת המתאן המזהם, כיוון שמתאן בכלל לא מוזכר בסטנדרטים שהם כתבו בנושא פליטת גזים רעילים. מה כן אפשר לצפות מהרשויות הסיניות? שיזהמו את המים ביודעין; אחר כך יפרסמו שיש להם בעיית זיהום; יזמינו חברות ישראליות להשקיע בסין בתחום טכנולוגיות המים; ויגדילו את התמ"ג.

אהבת את הכתבה? עקוב אחרינו בפייסבוק או הירשם לניוזלטר